עבודה בכסף שחור

עבודה בכסף שחור

הביטוי “כסף שחור” ניתן לכסף שניתן בתמורה לשירות או לנכס וההכנסה לגביו לא הוצהר לרשויות המס. השימוש בכסף שחור היה עד לא מכבר בעיקר בכסף מזומן, כיום עם שכלולם של אמצעי התשלום ישנן דרכים נוספות בהן משולמים כספים ב”שחור”. המאבק בתופעת הכסף השחור הפך למאבק כלל עולמי, היות שהשימוש בכסף מוזמן שימש בעיקרו ארגוני פשיעה, במסחר בנשק ועוד.

 המאבק בהון השחור קיבל ביטוי עם חיקוקו של החוק איסור הלבנת הון והסנקציות החמורות שמאפשר לרשויות המס להטיל כאשר מתגלית עבירת הלבנת הון. עם זאת, עבירות הלבנת הון והחוק שבה לטפל בתופעת מתייחס בעיקר לעבירות קשות, אך מה בנוגע לעבירות מס קלות עד חמורות?

השימוש הנפוץ בתשלום במזומן היווה כאמור תשתית יחסית פשוטה לביצוע עבירות מס, כגון: תשלום חלק משכר העבודה דרך תשלום במזומן, פעולה שהייתה “חוסכת” תשלום מס לעובד ומאפשרת למעביד צמצום ההוצאה במטרה להעלים הכנסות. תשלום לבעלי מקצוע שמבצעים עבודות בבתים פרטים תוך התעלמות מהחובה להוציא חשבונית מס ותשלום מע”מ בגינה. קבלת תשלום שכר דירה בחלקו במזומן במטרה להעלים מס או על מנת להשתמש בפטור ממס, קבלת כספים מחשבון בנקים בחו”ל והעברתן ועוד. כל אלה דוגמאות כיצד השימוש בכסף שחור מאפשר עבירות מס ופגיעה בקופה הציבורית.

כיצד רשות המיסים מטפלת בתופעה זו? 

כפי שציינו חוק אסור הלבנת הון מטפל בעיקר בעבירות שונות שמתבצעות באמצעות שימוש ברכוש האסור שהושג דרך העבירה, עבירות המס המשמעותיות אף הן נכללו בתיקון האחרון עבירות מקור, אך בנודע למאבק בכסף השחור עצמו לא היו כלים אפקטיבים ולכן בשנה האחרונה  נחקק חוק שמצמצם את האפשרות בשימוש בכסף מזומן ככלי נוסף בתופעת ההון השחור ועבירות המס.

חוק צמצום השימוש במזומן שהיישום שלו החל בפועל מחודש 9/19, קיבל תהודה ופרסום נרחב באמצעי התקשורת וזאת מכיוון שמדובר בחינוך מחדש של ציבור שהיה רגיל בשימוש בעייתי בכסף מזומן כאמצעי חליפי מקובל וראוי.

עם זאת, היישום של החוק נתקל בקשיים רבים, היות שהמחוקק לא שם לב לכל הבעיות שעשויות לצוץ ביישום החוק, יישום החוק מקשה בעיקר על אוכלסיות מוחלשות שאינן נגישות דיין לאמצעי החליפין האחרים ומדובר במבחינת אוכלוסייה שכזאת בגזירה שלא ניתן לעמוד בה. בנוסף היות שמדובר בחוק שיחסית יישומו החל דיי מיידית, כאשר לטעמנו לא ניתנה שהות מספיקה ליישמו, בשל העובדה כי מדובר במהפכה בין דורית, בשינוי משמעותי בהרגלי ודרכי הצריכה.

בנוסף, לא ניתן פתרון נאות לאוכלוסיות נוספות כגון מחוסרי חשבון בנק או מעוכבים כגון אזרחיים המצויים בהליכי פשיטת רגל או מוגבלים שאינן יכולים להשתמש באשראי, בנוסף לאלה שחוק איסור הלבנת חל עליהן והסנקציות הקבועות בחוק המאפשרות חילוט חלו עליהם בו רגע, דבר שהותיר אותם מוחסרי יכולת ניהול כלכלית, ענין שהעלה שאלה בנוגע לזכות הייצוג שלהם בניסון להגן על רכושם ועל חירותם, אלא כעת מצאו עצמם מבלי הגנה ממשית כאשר כל כספם חולט והאפשרות שלהם לצרוך שירותים במזומן צומצמה כמעט לחלוטין.

מה עושים עם כסף שחור שנצבר?

התוצאה של חוק לצמצום השימוש במזומן יחד עם ההחמרה בטיפול בהלבנת ההון, יצרה מצב בו ישנם רבים שיש ברשותם כספים, לעיתים “כשרים” אשר בשל תרבות שהשתרשה באופן דורי חסכו ושמרו על כספם במזומן, בכספת בבית או בבנק. יחד עם אלה שהכסף במזומן שנצבר מקורו בכסף שחור, מוצאים עצמם כיום ללא יכולת מעשית כמעט להשתמש בכסף זה. לענין זה נציין כי יישום החוק לאיסור הלבנת הון וניסיון העבר של בנקים בישראל שהתעלמו בעבר מפעולות כספיות שבוצעו במוזמן וכתוצאה מכל נקנסו בסכומי עתק על ידי הרשויות בארץ ובחו”ל (מקרה בה פועלים וגדיימאק, פרשת בנק לאומי וכו’) הובילו לכך שכיום פקידי הבנק נוהגים הקפדת יתר כל אימת וכאשר עולה חשד להלבנת הון או עבירה על חוק המזומן.

הפתרון לבעיות אלו עד יום 31.12.19 היה קיים באמצעות “נוהל גילוי מרצון” שאפשר לאזרחים להלבין “כסף שחור” תוף גילוי העבירה ותשלום המס בגינה כאשר גילוי העבירה בתנאים שנקבעו בנוהל אפשר את נטרולה של החשיפה הפלילית.

החל מיום 1.1.2020 נוהל זה אינו קיים, אך יש לזכור כי בעבר היה קיים נוהל שנכנס לתוקף בשנת 2005 שלטעמנו ולמיטב הבנתנו לא בוטל כליל. ולכן המלצתנו היא כי גם כיום ניתן להגיש בקשה לרשות המיסים לבצע הליך גילוי מרצון.

הליך גילוי מרצון הוא למעשה הערוץ היחיד שנותר כאפשרי להלבנת הון שחור, בכל בנוגע לחוסרים שקיימים והקשיים ביישמו של חוק המזומן הנודע לאוכלוסיות מוחלשות, פועל משרדנו במאבק לשינוי ותיקון החקיקה בנוגע לאוכלוסיות אלה.

שתף

כתיבת תגובה