עבירות מס הן פעמים רבות עבירות המתבצעות על קו תפר דק של פעולות שונות. נקיטת פעולה יכולה להיתפס בצורות שונות אצל אנשים שונים. לכן מערכת המשפט אימצה לעצמה מערכת של הגנות משפטיות הבאות לתת מענה לפעולות של אדם שהן ללא כוונה פלילית והן בוצעו מתוקף מחשבה שהפעולה היא תקינה.
חשוב להבין שאת ההסבר הזה יצטרך הנאשם להוכיח בבית המשפט, ההגנות המשפטיות העומדות לרשות הנאשמים בעבירות מס יהיו קבילות, רק אם יוכחו בבית המשפט והשופטים יקבלו אותן.
מהי הגנה משפטית
כאשר אדם ניצב אל מול רשויות החוק לאחר ביצוע עבירה פלילית והוא רוצה לטעון שבמעשיו לא הייתה כוונה פלילית, גם אם התבצעה עבירה, למעשה הפלילי שלעצמו יש שני מרכיבים עיקריים המבססים את המרכיב הפלילי בעבירה. אלו המרכיבים שמי שהוכח נגדו שאכן התקיימו במעשיו, אזי היסוד הפלילי נמצא במעשיו.
מחשבה פלילית – עצם התכנון, או במילים אחרות ההבנה של היסוד הנפשי לכך שהולכת להתבצע עבירה ועדיין להיות מוכן לבצע אותה, היא שלעצמה מהווה הכרה בפשע.
מעשה פלילי – כאן מדובר על היסוד העובדתי, כלומר ביצוע בפועל של הפעולה. כאן יש ראיה לקיום עבירה פלילית במובן הפיזי.
הפשט העולה מכך הוא שבמקרים רבים עצם הפעולה הפיזית של עבירה, לא די בה בכדי להגדיר פעולה כעבירה, זאת מכיוון שאם נעדר ממנה עקרון המחשבה תחילה, אזי ניתן לומר שהעבירה בוצעה בתום לב. מרכיב המחשבה המוקדמת הינו בעל משקל רב.
במקרים מסוימים דוגמת גרימת מוות ברשלנות לא תוכל להתעלם מהעדר המוטיב המחשבתי בשל התוצאה הסופית, או לחלופין ניסיון רצח, שבו לא בוצעה עבירה בפועל, אך מרכיב התכנון הוא מהותי. אם זאת קיימים במשפט הנוגע לדיני מיסים הגנות שיכולות לבוא לטובתו של נאשם.
בכל אופן הגנות מסוג אלו יצטרכו לקבל סימוכין משפטיים והוכחות מדויקות, לכן רק ליווי של עורך דין מומחה יוכל לטפל בכך. משרד עורכי הדין משה קריסי מייצג ומלווה נאשמים בעבירות מיסוי שנים ארוכות ולזכותו הצלחות משפטיות רבות בתחום.
פעולה על בסיס המלצה
מערכת המיסוי באופן כללי היא מורכבת ודורשת רמת ידע יותר מבסיסית על מנת להכיר אותה היטב. בישראל המצב דומה ומערכת המיסוי ולא פחות מכך מערך העונשים והסנקציות כנגד מי שלא פועל כסדרה הן רבים. בשל כך גופים וארגונים רבים פונים לגורמי מקצוע על מנת לקבל ייעוץ והכוונה. הפסיקה מכירה בכך שאם פעל אדם בתום לב ושכר את שירותיו של איש או אשת מקצוע, אזי מוטיב התכנון נעדר ממעשיו.
פניה למומחה – אדם המבקש לקבל חוות דעת משפטית בנוגע למהלכים עתידיים יוכל לטעון לגנה משפטית אם פעל על סמך ההמלצה הזאת ולהימנע מהפרת ההגבלות הפליליות. בכל הקשור לעבירות כלכליות, עבירות מס, ניירות ערך וכדומה, לעיתים אף מוטלת החובה להיעזר בשירותיו של איש מקצוע מוסמך.
קבלת חוות דעת בכתב – בכדי לקבל הגנה משפטית חזקה יותר על פעולה שבוצעה בתום לב, ככל שיוכל להוכיח נאשם שפעל על בסיס המלצה של איש מקצוע בטרם עבר עבירה, רצוי ומקובל שתהיה לו חוות דעת לאותה פעולה בכתב מאותו גורם שיעץ לו.
בכל הקשור לדיני ראיות, כוחו של מסמך כתוב הוא חזק לאין ארוך מאשר ניסיון הוכחה בדבר קיומה של שיחה שאין לה תיעוד. הדרישה להוכחה כתובה חשובה גם להיבט המקדים לפעולה, בעצם התיכנון וגם להיבט המהותי של הפעולה עצמה.
חוות דעת כאשר אין אמצעים אחרים – קבלת חוות דעת משפטית והמלצה לפעולה שמתבררת כשגויה, תוכל לשמש כהגנה באופן טוב יותר אם התבצע ניסיון לברר את אופן הפעולה הרצוי בצורה אחרת ולא היה בנמצא להשיגה, בין אם מדובר על הנחיות של הרשות או פסיקה קודמת של בית המשפט.
טעות במצב דברים
בחוק העונשין נקבע כי אדם המבצע פעולה שיש לראות בה מעשה פלילי, אך למשה יוכח שברגע ביצוע העבירה, פני הדברים נראו באור אחר, כלומר לא במצב שסביר שיראה כעבירה פלילית, ייתכן ובית המשפט יקבל טענה של טעות במצב הדברים. הפסיקה מכירה באפשרות שאדם עובר עבירה רק בשל העובדה שהוא מקיים מציאות שהיא מדומה ואיננה תואמת למצב האמיתי, ובשל כך פעל כפי שפעל.
הגנות משפטיות כאלו יחולו רק במקרים בהם יצליח להוכיח נאשם שפעל באופן סביר על בסיס המצב כפי שהוא תפס אותו ברגע הפעולה, ומכיוון שכך לא הייתה לו כוונת זדון במעשיו. במצב זה יוכל בית המשפט לקבל את הטענה שהטעות הייתה סבירה ביחס לתמונת העניינים הכוללת.
טעות במצב משפטי
הדין הפלילי בישראל לא מכיר בקביעה של נאשם שביצע פעולה אסורה עקב טעות או חוסר הבנה של האיסור הפלילי, בבחינת אי ידיעה אינה פותרת מעונש, אולם יש אפשרות לקבלת הגנה על פי בית המשפט אם הפעולה פלילית או הבנתה מראש, הייתה יכולה להימנע באופן סביר.
אם בוצע מעשה פלילי בעל מורכבות משפטית תוך כדי שהוא נתמך בחוות דעת של איש מקצוע מתחום המשפט דוגמת רואה חשבון או עורך דין, אזי יוכל להראות לבית המשפט שפעל על סמך חוות הדעת הזאת, רק במידה והיא כתובה ולא פחות חשוב מכך, בטרם נכתבה חוות הדעת, כל העובדות היו פרושות בפני הכותב אותה. בנוסף לא תעמוד זכות ההגנה במקרה כזה אם לא ביצע הנאשם בדיקה לבחינת דרכי פעולה שונות.
הגנה מן הצדק
הגנה מן הצדק זהו עקרון משפטי שהמשפט הישראלי אימץ ממערכות המשפט באנגליה ובארצות הברית ועיקרן הוא היכולת של בית המשפט לעכב הליך או לזכות נאשם אם מוכח שהנאשם עבר דרך בלתי צודקת או אז הצדק דורש את הזיכוי.
הכוונה כאן היא למקרים בהם עבר אדם עינוי דין מתמשך או שי כשל מהותי בהליך עצמו ההופכים את ההרשעה לבלתי צודקת ובלתי הוגנת. המקור האנגלי של טענה זאת מתבסס על הרעיון שלבית המשפט הזכות והסמכות להימנע מדיון על הליכים שבוצעה בהם טרדה של הנאשם או התבצע שימוש לרע בהליך הפלילי.
הגנה תרבותית
עיקרון ההגנה התרבותית באה להציג מצב שבו לכאורה מתמלאים כל יסודות העבירה במלואן, כלומר יש מחשבה מקדימה, יש ביצוע של העבירה ויכול להיות שיש גם הבנה של המעשה, אך הרקע התרבותי, החברתי והמנהגים המקובלים בקרב קבוצת הייחס שבה חיי הנאשם, יש בהם עילה להעניק הגנה משפטית לנאשם על כך שביצע עבירה אך למעשה שמר על חוקי הקהילה הקבוצה התרבותית בתוכה הוא פועל.
הגנה זאת איננה מעוגנת בחוק הישראלי, והיא מתבססת על פסק דינו של השופט סאלים ג'ובראן בע"פ 10358/08 איסמעיל אזברגה נ' מדינת ישראל.
החוק הפלילי קובע שיש צורך בהוכחה של תכנון מוקדם וביצוע על מנת להרשיע אדם בפלילים, אלא אם כן יש יוצאים מהכלל של תכנון פשע שכשל ולא יצא אל הפועל.
ההגנות המשפטיות הן לא חלק מהחוק, והוא לא מכיר בהן, הגנות הן לשיקול דעתו של השופט הדן בתיק. לכן חשיבות עורך הדין בתיקים אלו משמעותית.
חובת ההוכחה על קיומן של הגנות חלה על הנאשם, הוא צריך להוכיח בפני בית המשפט שפעל בצורה לגיטימית ביחס לסיטואציה שנוצרה ולא מתוך מניע פלילי.
עצם קיומה של הגנה משפטית לא מבטיח זיכוי, יש כאן עבודה שבית המשפט צריך להכיר בה על מנת שתוכל להוות בסיס לזיכוי על סמך שלל עדויות וראיות וספות.
