מיסוי בינלאומי

הסוגייה העיקרית – למי שייך המס

מיסוי הינו הדרך האפקטיבית ביותר של מדינות להרוויח כסף, באופן עקרוני ניתן לומר כי המדינה מרוויחה על ההכנסות של אנשים פרטיים ושל חברות ועסקים. באמצעות המיסים הללו המדינה מפתחת את עצמה, מעבירה תקציבים לחינוך, לבריאות, לביטחון ולכל שאר התחומים שבאחראיות במדינה. בשל כך, המדינה שואפת לגבות את כמויות המס המרביות שניתן, ללא גרימה לקריסה של האזרחים.

בדרך כלל המצב פשוט, אדם או עסק מרוויחים מביצוע עבודה, מתן שירות או מכירת נכס או מוצר במדינת ישראל ועל כן המיסוי שייך למדינת ישראל. אך, מה קורה במקרה בו אזרח ישראלי מרוויח מעבודה שבוצעה בחו"ל או מנגד אזרח חוץ מרוויח כתוצאה מעסקה שבוצעה בישראל?

סוגיה זו הינה סוגיה המקשה על כל מדינות העולם וזאת משום שלא ניתן לגבות מהאדם או החברה כפל מיסוי על אותו הרווח. מכאן שעולה הסוגייה למי שייך המס ומי זכאי לגבות אותו?

סוגי שיטת מיסוי בעולם

בעולם ישנן 2 שיטות מיסוי עיקריות, השיטה הטריטוריאלית והשיטה הפרסונאלית. כל אחת מהן מגדירה באופן שונה את דרך קביעת תשלום המס.

השיטה הטריטוריאלית

השיטה הטריטוריאלית גורסת כי יש לשלם מס על כל עסקה שבוצעה בתוך גבולות המדינה. המשמעות הינה שאדם אשר ביצע עסקה במדינת יעד אינו מחויב במיסוי במדינת התושבות שלו. מבחינת תושבי חוץ, המשמעות הינה שעל כל עסקה שיבצעו במדינה בה מוסדר מיסוי טריטוריאלי הם ידרשו במיסוי למדינה עצמה.

שיטה זו נחשבת לשיטה מיושנת מאוד ומרבית המדינות המפותחות אינן דוגלות בה. מדובר שיטה טובה למקרים בהם מרבית ההשקעה מבוצעת במדינה עצמה ולא מחוץ לה.

השיטה הפרסונלית

השיטה החדישה יותר, אשר לוקחת בחשבון את הגלובליזציה של בעולם ואת הכמויות האדירות של עסקאות הבינלאומיות המבוצעות הינה השיטה הפרסונלית. שיטה זו גורסת כי יש לשלם מס למדינת התושבות וזאת ללא קשר למיקום ביצוע העסקה המקורית.

מהו המצב בישראל?

עד לשנת 2003, ישראל דגלה בשיטה הטריטוריאלית וזאת בשל האמונה כי מרבית האוכלוסייה משקיעה את כספה בתוך המדינה בלבד. בתחילת 2003 הונהגה בישראל השיטה הפרסונלית ובאופן הזה ישראל יישרה קו עם מרבית המדינות המפותחות בעולם. החל משנת 2003 כל אזרח ישראלי נדרש לשלם מס על כל עסקה שביצע וזאת ללא קשר למיקומה.

מיסוי בינלאומי לתושבי ישראל – הגדרת המונח תושב

בטרם ניתן להתחיל עם ההבנה של נושאי המיסוי הבינלאומי עצמו חשוב להבין את נושא התושבות. ישנו הבדל במיסוי בין תושב ומי שאינו תושב ישראל.

ההגדרה של תושב ישראלי נבחנת על ידי הגדרת מהו מרכז חייו של האדם. באם ניתן לקבוע כי מרכז חייו נמצא בישראל, אזי שהוא תושב ישראל לצרכי מס. לצורך הדגמה, זוהי הייתה אחת הטענות במשפטה של בר רפאלי והוכח כי מרכז חייה היה בישראל.

הוכחת מרכז החיים כוללת מגוון רחב מאוד של אלמנטים הקשורים בחיים האישיים של האדם. קביעת מרכז החיים של האדם לוקחת בחשבון את קשריו המשפחתיים, חברתיים וכלכליים. ובפרט את מיקומו של בית הקבע שלו ושל משפחתו, מיקום האינטרסים הכלכליים שלו, חברות באיגודים ומיקום העיסוקים שלו.

נוסף לאלו, נקבעו גם הגדרות כמותיות המגדירות תושב. אדם ששהה לכל הפחות 183 ימים בישראל בשנת מס ספציפית. מקרה נוסף הינו אדם אשר שהה 30 ימים משנת המס בישראל ובשתי שנות המס שקדמו לכך שהה 425 ימים לפחות.

תושב חוץ נחשב כל אדם שאינו תושב ישראל או מנגד אדם ששהה מחוץ לתחומי ישראל לפחות 183 ימים במשך 2 שנות המס הראשונות לעזיבה שלו ושבשנתיים שקדמו לכך מרכז חיו לא הוגדר בישראל.

מונח התושבות לחברות

כפי שיש הגדרה ברורה לתושב ישראל ותושב חוץ לאדם פרטי, ישנו צורך גם להגדרה ברורה מהסוג לחברות, או בהגדרה של חוקי המיסוי לחבר בני אדם. חבר בני אדם מוגדר כתושב ישראל אם, הוא התאגד בישראל או אם השליטה על עסקיו וניהולם הינה מישראל.

מונח שליטה וניהול בדין הישראלי

לצורך קבלת ההחלטה על תושבות החברה יש צורך להבין את מונח השליטה והניהול של חברה בדין המיסוי הישראלי. ההגדרה של ניהול ושליטה הינו מורכב, ישנו צורך להוכיח שליטה בפועל בחברה מישראל לצורך הגדרת התושבות.

גם אם בעלי המניות הינם תושבי ישראל הדבר אינו מספיק. נדרש להוכיח כי קבלת ההחלטות, בחינת אסטרטגיות וחלופות, התייעצויות עם מומחים ומקום מושבה של הדירקטוריון של החברה. בפועל בחינת נושא השליטה והניהול של החברה קשור לניהול הבסיסי והתפעולי ביותר של העסק והחברה.

מניעת כפל מיסוי – מה ניתן לעשות?

אחת הסוגיות הגדולות ביותר עבר אנשים וחברות המנהלים עסקים ומבצעים עסקאות בחו"ל הינה סוגיית כפל המיסוי, באם כל אחת מהמדינות מגדירה כי חובת המיסוי חלה בה. לצורך פתרון סוגיה זו נחתמו בעולם אמנות למניעת כפל מיסוי בינלאומי. כל מדינה רשאית לבחור עם אילו מדינות לחתום על הסכמים אלו.

האמנות הינן בפועל הסכמים בילטראליים, שקובעים את חוקי וכללי המיסוי עבור עסקאות שקשורות לשתי המדינות. כללים נוספים לחוקי המיסוי במדינות עצמן ומגדירים מתי ישנה העדפה לכל מדינה לקבל את המיסוי.

בחירה בעבודה במדינות שעימן יש לישראל אמנות מיסוי בינלאומי מאפשרות להימנע מתשלום של כפל מיסוי.

אילו מדינות חתומות עם ישראל על אמנה בתחום המיסוי הבינלאומי

נכון לכתיבת שורות אלו (אפריל 2022) רשימת המדינות החתומות על אמנות מס בילטרליות ואשר מעניקות לאמנה עדיפות הינן –  אוזבקיסטן, אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, אירלנד, אסטוניה, ארמניה, ארצות הברית,  אתיופיה, בולגריה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, בריטניה, ג'מייקה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, הודו, הולנד, הונגריה, וייטנאם, טייוון, יוון, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מולדובה, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נורבגיה, סין, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, פיליפינים, פינלנד, פנמה, צ'כיה, צרפת, קוריאה, קנדה, קרואטיה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שווייץ, תאילנד, תורכיה.

רף המיסוי בתחום המיסוי הבינלאומי

במרבית המדינות ישנו רף מיסוי שמתחתיו ישנו פטור על ממיסוי על ההכנסות הללו. מטרת הרף הזה הינו הקטנת המיסוי מבעלי הכנסה נמוכה. מרבית האמנות מעניקות פטור ממס להכנסות שלא עברו את רף המיסוי במדינה. זאת לעומת מדינות שאינן חתומות על אמנות מיסוי והכנסות המגיעות מהן, גם אם אינן עוברות את רף המיסוי מחויבות במס רווח בישראל.

מה ניתן לעשות במקרה של תושבות כפולה?

הגדרת התושבות הינה הגדרה פנים מדינית של כל מדינה ומדינה. המשמעות הינה שחברה או אדם עשויים להיות מוגדרים כתושבים בשתי המדינות השונות. במקרים אלו ישנם סעיפים באמנה אשר בוחנים את מקום ניהול העסקים של החברה או האדם.

מבחינת חברות מדובר על מבחן המשכלל את הניהול בפועל של החברה. במקרה של אדם פרטי הרשויות יבחנו את המקרה לגופו ויתאמו ביניהן את ההסכמה על מקום התושבות לצורך תשלום המס.

אופן האכיפה של תחום המיסוי בעולם

כיום ניתן לנהל עסקים מרחק, אף ללא כל צורך בהימצאות פיזית במדינת היעד. המשמעות הינה שניתן באופן עקרוני לא לדווח על הכנסות או חשבנות בנק, דבר המהווה עבירה על החוק.

לצורך קבלת כלל המידע הרלוונטי על תושבי המדינה אשר מנהלים הליכים כלכליים במדינות אחרות, האמנות הנחתמות בין המדינות כוללות בתוכן גם אלמנט של דיווח מצד כל אחת מן המדינות.

דוגמאות להסכמים מהסוג הינם הסכם Fatca מול ארה"ב והסכם CRS עליו חתומות כ-100 מדינות. הסכמים אלו מגדירים כי כל מדינה מחויבת בדיווח על כל חשבונות הבנק של תושבי המדינה השנייה.

מהו תכנון מיסוי בינלאומי ולמי חשוב לבצע אותו?

תשלום מס עשוי להפוך עסקאות מסוימות בזמנים שונים ללא רלוונטיות או למאוד לא רווחיות עבור אדם או חברה ובעיקר כשמדובר על עסקאות הדורשות מיסוי בינלאומי ותשלום מס במדינת המקור ובמדינת התושבות. על כן, כדי להבטיח תשלום מס מינימלי הדרוש בחוק ובהתאמה לצרכי העסק או האדם מומלץ לבצע תכנון מיסוי בינלאומי.

תכנון זה חשוב לביצוע עבור כל אדם המנהל עסקים בחו"ל, ובעיקר למי שיש לו הכנסות בינלאומיות רבות. לצורך ביצוע התכנון והבנה עמוקה יותר של חוקי המיסוי הבינלאומי, מומלץ להתייעץ עם עו"ד או רו"ח המתמחים בתחום זה.