פסק דין שניתן לאחרונה בעינינו של מר רוני לרנר, העלה לדיון את כוחם ותוקפם של הסכמים שנחתמים ממול רשות המיסים, בפסק דין מנומק היטב שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי על ידי כבוד השופט מגן אלטוביה, נדנו ערעורו של מר לרנר כנגד פקיד השומה על שומות שהוצאו לשנים 2007-2008. למעשה פסק דין זה ניתן לאחר שערעור המס שהוגש על ידי מר לרנר נדחה לראשונה והוחזר לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי לאור פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשל חוסר בהנמקה מספקת.
לאחר החזרתו של הערעור לבית המשפט המחוזי, נסקרו טענותיו של מר לרנר אשר לטענתו נחתם הסדר מס למול פקיד השומה בעניינם של שני נישומים שהיו חלק מקבוצה בה נמנה המערער בעקבות מו"מ שנוהל ביו רו"ח לפקיד השומה בנוגע למועד חיוב במס של דיבדנד ושיעורו, מו"מ שארך חודשים שבסופו של יום לאור ההסכמות נחתם הסכם שומה.
טענת פקיד השומה כי הסכמים אלו בוטלו על ידי פקיד השומה והודעה על ביטולם נמסרה במועד טרם מועד קרות אירוע המס, המחלוקת העיקרית היא לגבי המועד שבו נשלחה ההודעה המכתב על ביטול הסכמי השומה שלענין זה הייתה משמעות מכרעת, היות שפקיד השומה שסבר כי ביטול הסכמי השומה ושליחתם לידיעת הנישום הייתה מוקדמת ליום אירוע המס.
בטענות שהעלה המערער טען טענת הסתמכות על הסכמי השומה שנחתמו למול פקיד השומה טען פקיד השומה כי ההסכמים נחתמו למול שני היחידים מתוך הקבוצה ואלה בוטלו ועל כן לא עולה למערער טענת ההסתמכות, שאלת הנאמנות ועוד ;
בית המשפט בחן את נושא ביטולו של הסכם השומה שנחתם על ידי פקיד השומה והנישומים באופן חד צדדי, תוך שהוא סוקר פסיקה בנושא בה נקבע כיצד ומתי ניתן על ידי רשות המיסים לבטל הסכם שומה כמו כן את אופן הביטול והסעדים הניתנים למי שהופר חוזה כנגדו בחוק החוזים. ועוד בחן בית המשפט עקרונות וטעמים בנוסף אשר הובילו למסקנה כי המערער זכאי לאכיפת ההסכם שומה וכי למערער קמה טענת ההסתמכות. בגין ערעור זה נפסקו למערער הוצאות משפט חריגות בסך של 290,000 אלף ₪.
