משבר הקורונה הוביל עסקים רבים למצב שבו הם נדרשים להפסיק את פעילותם העסקית באופן מידי או לצמצמו באופן משמעותי. מצב זה, גורם לבעלי עסקים לבעיה קשה בתזרים המזומנים שפוסק לעיתים לחלוטין כאשר מנגד קיימות וממשיכות להיות התחייבויות לבעל העסק, כגון שכר עובדים שטרם שולם, דמי שכירות של העסק, מיסים וכיוצ'.
כיצד מתמודדים בצורה נכונה עם המשבר?
המדיניות של הממשלה והאוצר נכון להיום בטיפול בעסקים היא לרוב מדיניות אחידה שמשמעותה היא "דחיית הקץ". הסיוע בעיקר של הממשלה והאוצר מתרכז בעיקר בעזרה בדחיית תשלומי מיסים, תשלומי ארנונה, דחיית משכנתאות ונטילת הלוואות בערבות מדינה, כאשר לכל הפתרונות המוצעים ישנה מבנה אחיד כאמור של דחייה בלבד.
שימוש לא נכון ונבון בהמלצות אלו, עשוי להוביל למשבר כלכלי עמוק אף יותר, מכיוון שדחיית התשלומים מחד ודרישות משק הבית והצורך בהמשך קיומה של כלכלת הבית עשויה להוביל לכך, שככל שהמשבר יתמשך וההגבלות על בעלי העסקים יוותרו בעינן, מצבו של בעל העסק בעת היציאה ממשבר תהיה קשה וגרועה יותר, היות שכל אותם תשלומים שנדחו יצטרכו להיות משולמים, ברובם תוך תשלום ריבית גבוהה.
לצורך הדוגמא דחיית תשלום המיסים, מע"מ לדוגמא דחייה מחד של תשלום המע"מ הנוגע לחודשים ינואר-פברואר לחודש אפריל ומאידך הפסקה של תזרים המזומנים של בעל העסק והמשך הצריכה הפרטית של משק הבית יוביל בהכרח את בעל העסק בחודש שבו הוא אמור לשלם את תשלום המיסים הנדחה (אפריל)בנקודת פתיחה גרועה יותר, ועל כל לא רצוי בכל מצב להשתמש ב"עזרה" שניתנת על ידי הממשלה.
יש כמובן גם לעשות שימוש נבון ומושכל בכל הנושא שקשור לתשלום מקדמות ביטוח לאומי, שמהווה ביטוח לבעל העסק, כך ששינוי במקדמות והקטנתן שלא לצורך (רק כדי לסייע לתזרים המזומנים) עשוי לפגוע בבעל העסק במידה ויזדקק לשירותי הביטוח הלאומי, מה גם, במידה שיתברר כי נעשתה הקטנה שלא לצורך, יחויב בעל העסק בתשלום מאוחר יותר רטרואקטיבי, שוב בתקופה שעשויה להיות פחות טובה כלכלית. ועל כן גם שאין ברירה ויש צורך בהקטנה בשל העובדה יש לזכור כי ישנו אלמנט ביטוחי ולכן יש להתייעץ עם עורך דין המיסים שלכם טרם נקיטת פעולה.
בנושא מס הכנסה, אנו קוראים על ההמלצות השונות שניתנות לרבות של מנהל רשות המיסים להשתמש במנגנון של הקטנת מקדמות ואף ביטולן כדי לסייע לתזרים המזומנים של העסק, מדובר למעשה באפשרות כמעט אוטומטית שבעל עסק יכול לבצע תוך הגשת בקשה למס הכנסה. כמו כן, ברוב המקרים כאשר ישנו מייצג מדובר בנקיטת פעולה טכנית כאשר לרוב פעולה זאת נעשית כמעט אוטומטית. גם כאן, המקום לנקוט במשנה זהירות, היות שאנו מצויים עדין בנקודה שלא ברור כיצד יתפתח המשבר ובעיקר מה יהיו אורכן של המגבלות, ולכן יש להשתמש גם בעניין זה הזהירות הנדרשת.
כדי להבהיר, מס הכנסה משתלם בשיעורי מס שונים באופן פרוגרסיבי לפי גובה ההכנסה השנתית של בעל העסק. ככל שישנה הפסקת פעילות או צמצום בתזרים עשויה זו להשפיע על גובה המס השנתי שישולם על ידי בעל העסק. המנגנון שבו משולמות מקדמות מס הוא כאחוז מהמחזור, ועל כן מטבע הדברים, כאשר אין מחזור אן תשלום וזהו למעשה אמור להיות פתרון מספק.
אולם, יש כאלה שמעבר לכך, פועלים לביטול המקדמות או הקטנתן כדי לסייע לתזרים המזומנים הנוגע לגבי המס שהם כבר מחויבים בו לגבי הכנסות שכבר התקבלו כאשר הם מחשבים מחדש את הכנסותיהם השנתיים וכאן טמון מוקש, ושוב פעולה שכזו עשויה להוות חרב פיפיות היות שכאמור, אורכו של המשבר וההגבלות לא ידועות עדין ולכן במידה ויהיה שינוי חיובי, ייווצרו לבעל העסק חובות נוספים ולכו המלצותינו גם במקרה זה לנהוג בשום שכל ובזהירות.
צמצום הוצאות לא הכרחיות
משבר הקורונה הוא הזדמנות נאותה לעשות חשבונות (נפש וכלכליות) המצב שבו בעל עסק נאלץ לסגור את עסקו או לצמצם את פעילותו מחייב לעשות בדק בית קפדני בהוצאות שביום יום אנו צורכים, אם כבעלי עסקים ואם כמנהלי משק הבית, לרוב ניתן למצוא דיי בנקל הוצאות שאינן הכרחיות בוודאי בתקופה זו של המשבר שזהו זמן מצוין לבחון את צמצומן וביטולן.
בנוסף על בעל העסק לבחון אם קיימים שירותים שמטבע הדברים אינם חיוניים ויש לבחון את הפסקת השירות, כגון שימוש בתוכנות עזר או מידע וכיוצ'.
לסיכום, כל עוד לא תשתנה מדיניות הממשלה בטיפול בעסקים מגישה של "עזרה" בדחיית תשלומים ל"סיוע" אמיתי תוך מתן תשלומי אבטלה לעצמאים ומענקים אחרים יש לנהוג בזהירות ולהשתמש בכלים הקיימים בזהירות ובתבונה ותוך התייעצות עם מומחי המס.
