החוק לאיסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ובכך הצטרפה מדינת ישראל למדינות השותפות במאבק הבינלאומי בתחום הלבנת ההון. תכלית החוק, היא הענקת כלים נוספים לרשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. כל זאת בחתירה לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי ארגון ה- FATF.בעקבות תיקון שנערך לחוק, נכללות בו לראשונה גם חלק מעבירות המיסים כעבירות מקור, המשמעות של תיקון זה הינו משמעותי לבעלי עסקים, הן בשל אלמנט הענישה שבו שהוא חמור יותר מהענישה הקבועה בחוק בנוגע לעבירות המס והן בשל סנקציית החילוט.
עקרונות החוק:
מניעה – החוק והצווים מטילים, לראשונה, על גורמים בסקטור הפרטי (בנקים, חברות כרטיס אשראי, נותני שירותי מטבע ואשראי, מבטחים, בתי השקעות, חברי בורסה, סוחרים באבנים יקרות, ועוד) תפקיד אקטיבי שעיקרו משטר מונע איסור הלבנת הון, הכולל בין היתר:
– זיהוי והכרת הלקוחות טרם מתן השירות;
– דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מוגדרים;
– שמירת מסמכים רלוונטיים ובקרה שוטפת;
– מינוי גורם אחראי למילוי חובות התאגיד שתפקידו לוודא כי במקביל לפעילות השוטפת של הגוף נשמרות הוראות החוק, נקבעת מדיניות עבודה מתאימה ומבוצעות הדרכות להטמעת החובות בקרב העובדים.
בעבר בטרם כניסת הצו לאיסור הלבנת הון, שימש הסקטור הפיננסי כ "שומר סף" העיקרי, אשר בפעולתו יש כדי להקשות על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, וכדי לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון בדיעבד.
בעקבות כניסתו של הצו לאיסור הלבנת הון הוספו בו "שומרי סף" נוספים, רו"ח עו"ד ונותני שירות אחרים שלראשונה חויבו אף הם בזיהוי והכרת הלקוח.
ענישה
עבירת הלבנת הון היא עבירה חמורה ועל כן הענישה שנקבעה היא ענישה בהתאם:
החוק קובע מספר עבירות פליליות של הלבנת הון שעונשן נע בין 5 ל- 10 שנות מאסר, כדי לבטא את העמדה המוסרית הרואה בפעילות של הלבנת הון פעילות המסייעת משמעותית לפשיעה החמורה אשר יש להוקיעהּ ולהעניש בגינה בחומרה.
הענישה בגין עבירת הלבנת הון היא בנוסף להענשת העבריין בגין ביצוע עבירת המקור (העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה), ופעמים רבות חמורה יותר מהענישה בגין עבירת המקור.
סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע את העבירה המרכזית של "הלבנת הון" שהינה עשיית פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו. "רכוש אסור" הוגדר כרכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירת מקור (רשימת העבירות, המכונות "עבירות מקור", מפורטת בתוספת הראשונה לחוק, וכוללת עבירות של שוחד, רצח, הימורים, מימון טרור, עבירות מס ועוד), או ששימש או שאפשר ביצוע עבירת המקור, או שהיה מעורב ברכוש כאמור לעיל. העונש בגין עבירה זו הינו עד 10 שנות מאסר.
סעיף 4 לחוק קובע את האיסור לעשיית פעולה ברכוש אסור (שמקורו בעבירה) שהוא בשווי העולה על סכום של 150,000 ש"ח. העונש בגין עבירה זו הינו עד 7 שנות מאסר.
חילוט
חילוט רכוש הוא למעשה הסנקציה המשמעותית שמאפשר החוק לאיסור הלבנת הון, חילוט רכוש שנעשה במקרים מסוימים אף בטרם הגשת כתב האישום, למעשה מקפיא באופן מידי את כל הפעילות של מי שעבר את העבירה, ואינו מאפשר לו את המשך הפעילות.
צעד זה הינו צעד דרסטי, שהרשויות בשנים האחרונות עושות בו שימוש תכוף, ואף נמתחה ביקורת של בית המשפט העליון על השימוש התכוף ולעיתים רבות לא מידתי, צעד שממיט אסון וחורבן מידי על מי שנחשד בעבירת הלבנת הון.
החוק מאפשר חילוט רכוש, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו.
חילוט בהליך פלילי- החוק מנחה את בתי המשפט להורות, בנוסף לכל עונש שהוטל במסגרת גזר הדין, על חילוט רכושו של העבריין בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה שהוא: רכוש ששימש לביצוע העבירה; רכוש שאפשר את ביצוע העבירה או שיועד לכך; רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. ההצדקה הרעיונית לחילוט היא כי לא ניתן לקנות זכות ברכוש שהושג בעבירה.
חילוט בהליך אזרחי- בית המשפט רשאי לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון (או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים). השני, האדם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או כאשר הרכוש התגלה לאחר הרשעה בהליך פלילי שהתנהל.
תפקידו וחשיבותו של עו"ד בייצוג מי שנחשד בעבירת של הלבנת הון
בשל היותה של עבירת הלבנת הון עבירה חמורה אשר לה השלכות חמורות הן בשל הענישה העונשית והסנקציות שנקבעו למי שנחשד בעבירת הלבנת הון, ייצוג על ידי עו"ד הינו משמעותי כבר מיד עם העלאת החשדות, היות שאי ייצוג כבר בשלב ההתחלתי שבהן עולות חשדות עלול להוביל לנזקים שלעיתים הם נזקים בלתי הפיכים, במיוחד לאור סנקציות החילוט.
משרדנו מעניק שירות של ליווי חשודים כבר בשלב החקירה הראשונית, וכן במקרים בהם בוצע חילוט של כספים ורכוש אחר בבקשות ובניהול הליכים של שחרור הכספים והרכוש בבתי המשפט.