סנקציות על פסילת ספרים

סנקציות על פסילת ספרים

במאמרים קודמים שפרסמנו התייחסנו למהלכה של ביקורת ספרים ונגענו בקצרה לגבי ההשלכות שעשויות להיות על בעל העסק שספריו נפסלו על ידי פקיד השומה ו/או מנהל מע”מ.

הקביעה המרכזית והמשפיעה ביותר במקרה של פסילת ספרים היא בנטל השכנוע שמוטל על בעל העסק למול פקיד השומה או מנהל מע”מ. ונפשט.

כאשר בעל עסק, יחיד, שותפות או חברה מגישים את הדוחות של העסק למס הכנסה בכל שנת מס, רואים בדיווחים/דוחות כשומה עצמית, הם מתקבלים ברשות המיסים כמעט ללא יהיה לגביהם קביעה או שפיטה של פקיד השומה או מנהל המע”מ.

כאשר מתרחש אירוע חמור כגון פסילת ספרים, כמעט באופן אוטומטי הספרים קרי הדוחות מקבלים גוון אחר ומשמעות אחרת. היות, שבמקרה שבהם הספרים קבילים בפני פקיד השומה נטל השכנוע והוכחה כי נפל פגם בקביעת ההכנסות מוטלת על פקיד השומה.

לעומת זאת כאשר נפסלים הספרים על פי הפסיקה נטל זה מוטל על שכמו של בעל העסק, המלאכה בעניין זה הופכת לקשה ומסובכת. וזאת מכיוון שהחלטת פסילת הספרים מעבירה את הדיון לגבי ההכנסות וההוצאות שדווחו למתחם סבירות ושיקול הדעת של פקיד השומה.

נציין כי עובדה זו לא אמורה להרפות את ידיו של בעל העסק שהרי פקיד השומה ו/או מנהל המע”מ במידה וההכנסות שדיווח בעל העסק אינן מקובלות עליו עדין חייב בשפיטה שיש בה סבירות, כנאמר “כמיטב השפיטה ולא השחיטה”.

עם זאת פסילת הספרים מטילה סנקציות על בעל העסק אשר מעוגנות בפקודה ובחוק.

במאמר זה נסקור את הסנקציות שקיימות בפקודת מס הכנסה ובחוק מע”מ.

  • סעיף 33(א) לפקודת מס הכנסה קובע- כי לפקיד השומה במקרה של פסילת ספרים יש בסמכות פקיד השומה לשום את הוצאותיו של העסק לפי מיטב שפיטה. מדובר בסנקציה חמורה בעל משמעות המשפיעה באופן ישיר על חבות המס של בעל העסק. 
  • סעיף 33(ב) לפקודה קובע- כי לא יוכר הפסד משנים קודמות כנגד ההכנסה באותה שנה שבה נקבעה הפסילה. ועוד, במידה ונמצאו הספרים בלתי קבילים בנסיבות חמורות לא יותרו  ניכויים וקיזוזים בשל חובות אבודים ולא יוכרו הפסדים באותה שנה.
  • סעיף 33(ג) לפקודה קובע- כי נישום שלא ניהל פנקסים או נהלם אך לא ביסס הדו”ח עליהם, לא יותרו ניכויים וקיזוזים בשל פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים משנים קודמות ולא יוכר הפסד באותה שנה.
  • סעיף 121 (ב) לפקודה- לא יחולו שיעורי המס המופחתים על הכנסה מיגיעה אישית ושל יחיד שמלאו לו 60 שנה, אלא יחולו שיעורי המס החלים על פי סעיף 121(א).
  • סעיף 159א(ב)- עיכוב החזרי מס, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה עי בעילה לאי קבילות פנקסים לא הייתה קיימת בשנת המס שלגביה נדרש ההחזר.
  • סעיף 155 לפקודה– כאמור העברת נטל הראיה כי השומה מופרזת אל הנישום בעת הגשת ערער לבית המשפט.
  • סעיף 180(א) לפקודה- דחיית בקשה להקטנת מקדמות כאשר מדובר בנישום החייב בניהול פנקסי חשבונות ולא ניהלם.
  • סעיף 191ב(א) לפקודה- הגדלת שיעור המס, באשר לנישום שלא ניהל פנקסי חשבונות או ניהלם רק בחלק מהתקופה או לא ביסס עליהם את הדו”ח.
  • סעיף 191ב(ב)- הגדלת מקדמות באשר לנישום שלא ניהל פנקסי חשבונות או ניהלם רק בחלק מהתקופה או לא ביסס עליהם את הדו”ח.
  • סעיף 17(11)(ב) לפקודה- אי הכרת הוצאות הכנסת דוחות, השגות וערעורים, באשר לנישום שלא ניהל פנקסי חשבונות או לא ביסס עליהם את הדו”ח.
  • סעיף 216(5) לפקודה- עבירה פלילית שעונשה מאסר שנה או קנס כספי או שניהם יחד.
  • סעיף 95(א) לחוק מע”מ קובע כי –  לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, או שניהלם בסטייה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, רשאי המנהל להטיל קנס על 1% מסך כל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי הענין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע, ובלבד שהקנס לא יפחת מ-321 שקלים חדשים לחודש.
  • סעיף 95 (א1) לחוק מע”מ קובע – לא ניהל חייב במס שהוא עוסק, פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, הצהרות ייבוא או מסמכים אחרים שהמנהל אישר לעניין זה, שהוצאו לו כדין ושהיה זכאי לנכות על פיהם מס תשומות לפי סעיף 38(א), או ניהל פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו שעניינה, כולה או חלקה, אי-רישום מסמכים כאמור, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסך מס התשומות שלא ניכה במועד הקבוע בסעיף 38(א) על פי המסמכים האמורים, ואשר הובא בחשבון בקביעת מס או בשומה שנעשתה בידי המנהל לפי הוראות פרק י”ב או בדוח משלים או בדוח תקופתי שהגיש העוסק כאמור בסעיפים 71 או 76(ב), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המנהל לפי סעיף קטן (א).

מדובר בסנקציות חמורות שכפי שניתן לראות עשויות להכריע את גורלו של העסק. ועל כן, אין להקל בנושא של ניהול ספרים ובמקרים שבהם ישנו חשד לאי ניהול ספרים וחשש לפסילתם יש להיערך בהתאם.

יש לזכור כי לנישום בעל העסק עצמאי, שותפות או חברה זכאות להליך של שימוע בטרם תתקבל החלטה של פקיד השומה על פסילת ספריו. מדובר בהליך משמעותי והמלצתנו כי בשל אופיו הייחודי וכי בשל העובדה תוצאתו עשויה להיות מוכרעת בשל טיעונים משפטיים להיערך בהתאם, ולשכור את שירותיו של עורך דין מיסים שיכנס לתמונה כבר בשלב טרום השימוע וייצג את בעל העסק  ויופיע עמו בהליך השימוע.

שתף

כתיבת תגובה