חוק איסור הלבנת הון שנחקק בשנת 2000 נועד להיאבק בתופעת ההון השחור וחלק ממאבק בינלאומי בטרור, איסור הלבנת נועד למנוע פעולה ועשיית רווח שמקורו בעבירה דרך פעולה ברכוש האסור שנוצר כתוצאה מהעבירה ובעקבותיה.בליבת החוק קיימות פעולות האסורות שהם עשיית פעולה ברכוש האסור על מנת להסתירו ועל מנת למנוע התחקות של גורמי החוק אחר רכוש זה, העונש שנקבע לגבי עבירה קלאסית זו קובע עונש של 10 שנות מאסר אט קנס פי 20 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
מעבר לעונש זה חשוף מי שעובר את עבירת עשיית הפעולה ברכוש אסור הנוסף לעונשים שציינו גם לסנקציית חילוט של את הרכוש שהיה מעורב בעבירה, מדובר סנקציה חמורה. בנוסף לעבירת האוסרת על פעולה ברכוש אסור, ישנו בחוק עבירה מרכזית נוספת הקשורה לאחריות נותני שירותים שונים בזיהוי ודיווח לגבי פעולות שנעשות שהחוק מחייב בזיהוי ודיווח.
בכל הנוגע למושג רכוש אסור, בתי המשפט בפסיקה הרחיבו את האיסור הנוגע לאי דיווח גם כאשר מדובר ברכוש כשר שלא הושג כתוצאה מביצוע עבירת מקור. כאשר עבירת מקור מתמזגת עם עבירה של אי דיווח, העבירה מקבלת פרשנות מחמירה כך ניתן ללמוד מהרשעתה של אתי אלון בפרשת הבנק למסחר, כאשר לגבי ענין קיימת מחלוקת בין מלומדים האם יש לכרוך עבירות אלו.
עשיה של פעולה הרכוש אסור כוללת בחובה כל פעולה כלכלית המבוצעת ברכוש אסור , לצורך כך יש הידיעה/המודעות שנקבעה בחקיקה המחריגה ידיעה שמשמעותה "עצימת עיניים". מרכיב הידיעה הוא משמעותי בעבירה זו.
העונש בגין הפרת חובת דיווח נע בין מאסר של 6 חודשים וקנס עונשי הקבוע בחוק העונשין או קנס בשיעור של פי 10 מהסכום שלא דווח לבין עונש מחמיר יותר כאשר מטרת מניעת הדיווח היא כדי לגרום לדיווח כוזב יכולה להיגזר עונש של מאסר עשר שנים או קנס פי 20 מהקנס העונשי הקבוע בחוק העונשין.
מסלול מנהלי
לצד הענישה הפלילית ישנו מסלול המטיל ענישה מנהלית בהטלת עיצום כספי לגבי עבירות שמקורן בעבירות דיווח על פי סעיף 9 לחוק הנוגעת לחובת הדיווח על הכנסה ו/או הוצאה שח כספים לישראל וממנה, לצורך כך הוקמה ועדת עיצומים הפועלת במסגרת המשפט המנהלי ובסמכותה להטיל על המפר את חובת הדיווח לאחר שמיעת טענות החשוד להטיל עיצום כספי.
חילוט
מכשיר החילוט הוא אחד המכשירים המרכזיים במאבק בתופעת הלבנת ההון, הוראות החוק מטילה אחריות מרחיקת לכת על הבצעי העבירה ועל אנשים הקשורים אליה גם במעגלים הנוספים, די להוכיח התנהגות שלא בתום לב כדי לחייב גם צד שלישי כדי לחלט ממנו את הרכשו האסור.
פעולת החילוט בהליך הפלילי דורש הרשעה והוא קבוע בחוק ולמעשה מצוה על בית המשפט לחלט מתוך רכושו של אדם אשר הורשע העבירות על פי סעיף 3 או 4 לחוק רכוש בשווי הרכוש הקשור לעבירה, הימנעות מחילוט זקוקה במקרה של הרשעה לנימוקים מיוחדים. יש לומר כי חילוט הוא לא תחליף לעונש אלא בא בנוסף לעונש.
חילוט בהליך אזרחי אפשרי אף הוא בבקשת של פרקליט מחוז מבית המשפט המחוזי כאשר מדובר ברכוש שהושג במישרין או בעקיפין בעבירה על פי סעיף 3 או 4 כשכר לאותה עבירה או שנעברה בו עבירה והחשוד בביצוע העבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע ולא ניתן לאתרו ועל כן לא ניתן להגיש כנגדו כתב אישום.
