התיישנות שומה מס הכנסה

התיישנות שומה מס הכנסה

התיישנות בדיני מיסים שונה מדינים אחרים הקובעים תקופות התיישנות, לגבי התיישנות במיסים נקבע על ידי משפט שנדרשת וודאות, בפקודת מס הכנסה ישנם סעיפים המסדירים את נושא הסמכויות של פקיד השומה לבדוק דו”ח שהוגש למס הכנסה ולקיים דיון לגבי דו”ח שהוצאה לגביו שומה לפי מיטב שפיטה.

קביעת מסגרת זמנים נוקשה להפעלת סמכותו של פקיד השומה נועדה להבטיח את הוודאות בנוגע לחבות המס של נישום. 

כל נישום צריך  לכלכל צעדיו ולהביא בחשבון את חבות המס המוטלת עליו. עליו לדעת מה סכום המס שעליו לשלם, או סכום החזר המס שיקבל, לדעת האם הכין דוחותיו כראוי, האם חישב את המס, את הפטורים והקיזוזים כראוי ולדעת כיצד עליו לנהוג בעתיד. 

ודאות זו תושג רק לאחר שיומצא לנישום אישור פקיד השומה, ועל-כן נקבעו בדין הוראות מוגדרות התוחמות את מסגרת הזמן  כך נקבע במספר פסקי דין בנושא, ראה פס”ד וייס אחזקות 1996 בע”מ נ. פקיד שומה  בית המשפט המחוזי בחיפה ע”א 13/3929 פקיד שומה תל אביב 3 נ. יוסי נאמן, ע”א 16/3568 תיעוש אחזקה ותפעול מערכות בע”מ נ. פקיד שומה כפר סבא פסקות 49-43).

הסעיפים הדנים בסמכויות פקיד השומה הם כדלהלן: 

סעיף 145 (א)לפקודת מס הכנסה קובע כי :

  (1)  מסר אדם דו”ח לפי סעיף 131, יראו את הדו”ח כקביעת הכנסה בידי אותו אדם (להלן – שומה עצמית) ופקיד השומה ישלח לו הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו על פי הדו”ח; דין הודעה כאמור כדין הודעת שומה לפי סעיף 149.

  (2) פקיד השומה רשאי, תוך ארבע שנים [עד תיקון 211 נאמר: שלוש שנים] מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו”ח [בתיקון 211 נמחקו המילים: ובאישור המנהל – תוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור], לבדוק אותו ולעשות אחת מאלה:

 (א) לאשר את השומה העצמית;

(ב) לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של אדם, את הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין ואת המס שהוא חייב בו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו”ח אינו נכון; שומה לפי פסקת משנה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם הנישום.

סעיף 152 לפקודת מס  הכנסה קובע מועדים נוספים.

   (א)   מקום שהנישום המשיג על השומה שנערכה לו בא לידי הסכם עם פקיד השומה על הסכום שעליו הוא צריך להיות נישום, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לנישום הודעה על המס שעליו לשלם. 

      (ב)    לא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס בצו שבכתב, ורשאי הוא לקיים בו את השומה, להגדילה או להפחיתה. 

       (ג)     אם בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח לפי סעיף 131, או בתום שנה מיום שהוגשה השגה, לפי המאוחר מביניהם, לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (א) ולא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה; ואולם השגה שהוגשה על שומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), יראו אותה כאילו התקבלה רק אם לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו כאמור בסעיף זה, בתוך חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגשה.

לעניין ההתיישנות לשים לב למועד הגשת הדו”ח בפועל, ולא לפי שרבים טועים לחשוב לספור את תקופת ההתיישנות המתייחסת לתקופת  הדו”ח. ועל כן, במקרה ודו”ח מוגש מאוחר מעבר למועדים שנקבעו כמועדים חוקיים להגשת הדו”ח השנתי לאותה שנת מס, תקופת ההתיישנות תידחה.

זאת ועוד, הגשת דוחות סתמיים, לא מלאים וכיוצ’ עשויים שלא להיחשב כדוח מוגש, וכל יש להקפיד למלא ולהגיש את הדו”ח למס הכנסה כשהוא מדויק בכל הפרטים הנדרשים בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים שלא תהיה טענה בנושא ההתיישנות.

כפי שצוין נושא ההתיישנות בדיני מס והכללים שנקבעו יש בהן בעמידה בהן, וודאות הנדרשת למגיש הדו”ח לגבי המס שהוא חייב בו או לחילופין החזר הזיכויים והניכויים המגיעים לו ועוד.

שתף

כתיבת תגובה