נכס היסטורי נקבע כנכס שנרכש בשנים הראשונות לקום המדינה והחלת מס השבח (היה קיים חוק אחר שהחולף בשנת 1963 לחוק דהיום) שיעור מס בשבח ההתחלתיים עמודו על 12 אחוז בלבד, כאשר בכל שנה, הוסף אחוז אחד נוסף, כך שעד שלשנת 1961 עמד שיעור המס על שיעור של 25% כפי שהוא מוטל כיום על נכסים חדשים שנרכשו מיום 1.1.2014ואילך שנקבע ברפורמה האחרונה גם כיום הקובע.
סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע כי במכירת נכס היסטורי (שיום הרכישה שלו הוא עד 31.3.1961), לא יעלה שיעור מס השבח על השיעור המרבי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בהתאם לשנת רכישת הנכס, כאשר בחלופה זו שיעור המס המופחת הוא על כלל השבח, ללא הבחנה בין שבח אינפלציוני ושבח ריאלי.
נציין כי בחוק מיסוי מקרקעין חלו שינויים רבים מאז החלתו של החוק ולמעשה לגבי נכסים שאינם היסטורים שיעור המס המשוקלל העשוי להתחייב במס שבח עשוי להגיע למס גבוה משמעותית משיעורו כיום. במקרים בהם המס המשוקלל גבוה משיעור ישנה אפשרות חוקית נוספת שבאמצעותה ניתן להפחית את שיעור וגובה המס וזאת באמצעות בקשה לפריסת מס שבח. סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר נכס מקרקעין לבצע פריסה של השבח הריאלי על פני תקופה שאינה עולה על ארבע שנים (כולל שנת המכירה).
הפריסה מאפשרת למוכרים לבקש למעשה לחלק את הרווח שנוצר להם בשנת המכירה על פני ועד 4 שנים כך שבמידה ונרשמו הכנסות נמוכות מיגיעה אישית והכנסות אחרות ישנה אפשרות להקטין את גובה שיעור המס המוטל. בענין זה, נוסיף כי ישנה אפשרות נוספת המאפשרת בתנאים מסויימים פיצול של הרווח/השבח בין בני הזוג תוך כדי ניצול כפל נקודות הזיכוי.
לסיכום:
- נכס היסטורי יזכה בשיעור הנחה משמעותי, אך זה יכלול את כלל השבח.
- יש לבחון כל עסקה גם כאשר מדובר בנכס היסטורי חלופות נוספות שמאפשרות הפחתת מס משמעותית.
