שומה עצמית מס הכנסה

שומה עצמית מס הכנסה

שומה עצמית מס הכנסה-מה זה אומר?

שומה היא למעשה חישוב של המס שאמור להיות משולם בגין הכנסות של בעל עסק עצמאי או חברה למס הכנסה. שומה עצמית משמעותה היא מדובר על שומה-חישוב שערך מגיש הדוח למס הכנסה, והמס שחושב הוא אותו חישוב עצמאי שביצע אותו בעל העסק או החברה.

כל בעל עסק שמגיש דוחות למס הכנסה בוודאי מכיר את אותם סדינים לבנים (ככה נקראו על ידי נשי המקצוע) שלאחרונה שינו את צבעם וצורתם שהופקו על ידי מס הכנסה ונשלחו לבעל העסק לאחר שזה הגיש את הדוח למס הכנסה.

אותם דוחות “סדינים” הם למעשה תקציר של אותם נתונים שנמסרו על ידי בעל העסק בדו”ח השנתי ותורגמו למושגים כמו ניכויים, זיכויים ועוד ושעל בסיסם הוצא שובר תשלום המס או נקבע החזר המס.

מה היא שומה עצמית?

שומה עצמית היא כאמור אותו חישוב המבוסס על אותם נתוני הכנסות שדיווח בעל העסק. למושג שומה עצמית ישנה משמעות כאשר אנחנו מדברים על פקודת מס הכנסה, היות שהתרגום של אותה שומה היא למעשה שומה על תנאי, ושמס הכנסה בשלב זה של קליטת הנתונים והפקת שובר התשלום או ההחזר “מאמין” לאותם נתונים אך אין בכך אישור לאותם נתונים.

קיבלתי שומה עצמית האם זה אומר שקיבלו את הדו”ח שלי?

התשובה לכך שלילית!

כפי שציינתי השומה מבטאת את תקצור הנתונים שאותו אדם הגיש, ובכל זאת, מה הן הסמכויות של מס הכנסה לאחר קבלת הנתונים/דו”ח של בעל העסק?

מס הכנסה כפי שציינתי בשלב מקבל את הדו”ח מהאזרח, במקרים מסוימים השומה יוצאת כמעט אוטומטית אך ברוב היא עוברת בדיקה של המסמכים שהוגשו על ידי האזרח, המקרים שמתגלה טעות טכנית, רשאי פקיד השומה במסגרת תקופת זמן של חצי שנה לתקן את השומה מיוזמתו ועדין תיחשב בשומה כעצמית.

הסעיף שמסדיר את כל נושא הטיפול בשומה עצמית הוא סעיף 145 (א) (1) לפקודת מס הכנסה:

145(א) (1)   מסר אדם דו”ח לפי סעיף 131, יראו את הדו”ח כקביעת הכנסה בידי אותו אדם (להלן – שומה עצמית) ופקיד השומה ישלח לו הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו על פי הדו”ח; דין הודעה כאמור כדין הודעת שומה לפי סעיף 149;

מה רשאי פקיד השומה לעשות עם אותה שומה עצמית?

המשך אותו סעיף 145 (א) (1) קובע כי פקיד השומה רשאי במסגרת תקופה של 4 שנים לבצע את אחת מהפעולות הבאות:

א. לבדוק את השומה העצמית (מעבר לבדיקה הטכנית).

ב. לאשר את השומה העצמית שזהו המצב הרצוי אך לצערינו הפחות מצוי

ג. לקבוע לפי מיטב שפיטת את הכנסתו של האדם,הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין ואת המס שהוא חייב בו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו”ח אינו נכון; שומה לפי פסקת משנה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם הנישום.

הגשתי דו”ח וקיבלתי זימון להמציא את הספרים, מה עושים?

כפ שציינו במהלך אותם 4 שנים מהגשת הדו”ח רשאי פקיד השומה לבדוק את הדו”ח שהוגש על ידי האזרח, במהלך אותה בדיקה פקיד השומה עשוי לדרוש הסברים לגבי הדוחות ולבקש להמציא מסמכים נוספים וחשבונות.

במידה וההסברים והתשובות שנתן האזרח לא מספקים את פקיד השומה הוא רשאי לשום את אותו אזרח לפי מיטב השפיטה של פקיד השומה, אך למרות על פקיד השומה לנהוג בסמכות שניתנה בסבירות ובשיקול דעת כפי שנקבע  בבית המשפט “לפי מיטב השפיטה אך לא מיטב השחיטה”.

עם זאת במקרים רבים נוצרות מחלוקות סביב שיעור הרווח לגבי הענף בו נמצא העסק והמחלוקות האלה נובעות בעיקר בשל העובדה כי פקיד השומה בבואו לקבוע רווח מסתמך על נתונים סטטיסטיים שלא בהכרח מדוייקים.

מסרתי הסברים לטעמי מניחים את הדעת אך פקיד השומה לא מקבל אותם מה האפשרויות שעומדות בפני?

במחלוקת עם מס הכנסה, כאשר פקיד השומה לא מקבל את השומה העצמית יש לאזרח זכות טיעון במסגרת 2 הליכים הנקראים גם שלבים: שלב א’ ושלב ב’.

בשלב א’ למעשה פקיד השומה ידון בדרך כלל עם המייצג ויציג בפניו את השאלות והסוגיות שהוא מצא לנכון לבדוק לגבי הדו”ח שהגיש האזרח, בשלב זה קיימות למעשה שתי אפשרויות:

  1. פקיד השומה במקרה זה מפקח המס, מקבל את ההסברים של בעל העסק כפי שנטענו על ידו או על ידי המייצג שלו ויאשר את השומה העצמית שלו כשומה סופית.
  2. הצדדים לא מגיעים לעמק השווה, במקרה שכזה כאמור פקיד השומה רשאי לשום את האזרח על פי מיטב השפיטה שלו ולתקן את השומה ולקבוע סכום אחר של הכנסה וכתוצאה ממנו תוספת מס.

במידה והאזרח מחליט של לערער על החלטה זו של פקיד השומה ומשלם את המס, במקרה שכזה מסתיים לו השלב הדיוני, אך ברוב מקרים ישנה זכות לאזרח להגיש השגה על קביעתו של פקיד השומה.

לאחר קליטת ההשגה על ידי פקיד השומה למעשה הדיון בשומה אמור לחזור לשלב ההתחלתי ולמעשה ניתנת הזדמנות שניה לבעל העסק/החברה לשטוח את טענתיו למול מפקח מס אחר שלא דן קודם לכן בשומה, הדיון בשומה לאחר הגשת ההשגה נקרא שלב ב’.

מה ההבדל בין השלבים ולמה לשים לב!

שלב א’ היא אותה הזדמנות ראשונה בה מעלה האזרח את טענותיו, למרות שישנה לאחריו הזדמנות נוספת להעלאת טענות ישנה חשיבות לטענות שמועלות על ידי האזרח בעל העסק ו/או בעל החברה.

חשיבות זו מתעצמת כאשר אנו מדברים על שלב ב’ וזאת בשל ההשלכות הצפויות להיות על ההליך שבא לאחריו במידה ולא מושגת פשרה בין הצדדים.

כאן יש לשים לב לטענות משפטיות היות שטענות משפטיות שלא מועלות מול פקיד השומה בשלבים אלו עשויות להיחסם על ידי בית המשפט במידה והצד השני/המדינה יטען להרחבת חזית.

בשל חשיבותן להעלתן של אותן חשיבות משפטיות כאשר מסלול ההתנגשות למול רשות המיסים נראה ברור לאזרח/בעל העסק/החברה במקרים שכאלה המלצתינו היא לערב עורך דין מיסים כבר בשלבים המוקדמים.

נציין כי לא במקרה נצטרך עורך דין מיסים וכי במקרים ונוצרת הבנה מול פקיד השומה ונחתם הסכם פשרה יהיה הדבר אף רצוי ונכון, אך לא כך תמיד הם פני הדברים.

לעיתים מדובר במחלוקת עקרונית שמחייבת ניתוח משפטי וייעוץ לגבי הסיכונים והסיכויים בקיום ההליך.כמו כן לעיתים נוצרים פערים שאינם ניתנים לגישור וגם אז המסלול המשפטי תופס בכורה.

האם ישנו הבדל כאשר נקבע כי הספרים פסולים.

במקרים בהם פקיד השומה פסל את הספרים, במקרה שכזה מצבו של בעל העסק/חברה הוא מסובך היות שבפסיקה נקבע כי במקרה שכזה, נטל השכנוע שהשומה שהגיש בעל העסק והדיווחים של נכונים מוטלת עליו. למעשה פסילת ספרים כשלעצמה מורידה מפקיד השומה לשכנע כי הקביעה שלו על מיטב שפיטה היא נכונה.

במקרים שבם נפסלו הספרים היכולת של בעל העסק/חברה להוכיח ולשכנע את פקיד השומה כי דיווחיו נכונים היא פחותה ומסלול התנגשות צפוי וברור, כך שבמקרים שכאלה ההיעזרות ושכירותו של עורך דין מיסים היא מעבר להמלצה, היות שמעבר למאבק על נכונות השומה ישנה חזית נוספת שיש להאבק עליו והיא ההחלטה על פסילת הספרים.

הערעור על החלטת פקיד השומה לפבול את ספריו שלבעל העסק יכול להיעשות בהגשת ערעור לבית המשפט גם במסגרת הערעור על השומה או בנפרד או בהגשת ערעור לועדה לקבילות פנקסים. המועדים להגשת הערעורים תלויה בגורם שאליו מכוון הערעור. האסטרטגיה לאן מוגש הערעור ומתי נקבע המסגרת בחינת התיק על פםי השיקולים השונים.

סיכום והמלצות

שומה עצמית הוא מושג שנגזר מפקיד השומה המעיד על הזהות של המגיש שלו. הטיפול בשומה עצמית על ידי פקיד השומה יכול להערך במסגרת הזמן שניתן לפקיד השומה בפקודת מס הכנסה שבחלקו נגענו, על מקרים בהם עשויה להיות הרחבה של אותה תקופה ניתן לקרוא במאמרים נוספים באתר משרדנו זה.

במקרים ונוצרת מחלוקת יש לשקול את מעורבות עורך דין מיסים לעיתים כבר בשלב הראשון שבו נדון התיק כאשר במקרים אחרים חובה זו גוברת והופכת להכרח.

במקרים בהם ישנה מחלוקת שאינה ניתנת לגישור, במקרה של פסילת ספרים ומקרים אחרים כפי שתיארנו פנו למשרדנו לקבלת ייעוץ והכוונה של מומחה מיסים עורך דין שינחה אתכם כיצד לנהוג בכל שלב ולייצג אתכם במקרים בהם נוצר צורך בהגשת ערעור לבית המשפט.

שתף

כתיבת תגובה