סמכויות חוקר ומנהל מע”מ!

סמכויות חוקר ומנהל מע”מ!

מה הן הסמכויות של מנהל מע”מ וחוקר מע”מ?

במאמר זה אסקור בקצרה את הסמכויות העיקריות החשובות המוקנות למנהל מע”מ ומי שמנהל מע”מ הסמיכו, לצורך ביצוע חוק מע”מ והתקנות.

ידיעה זו של הסמכויות חשובה לכל בעל עסק או אדם הנתקל בדרישה או פעולה של מנהל מע”מ כלפיו, כיצד עליו לנהוג ומה היא החובה המושתת עליו.

סמכויות מנהל מע”מ הן נרחבות ומקנות לו או למי שהוא הסמיך לצורך פעולה זו, לחקור בעל עסק או אדם, לבקר את ספריו, לדרוש ידיעות ומסמכים, סמכויות נובעת מהסמכויות המוקנות על פי חוק מע”מ, אך אלה לא מוגבלות וניתנות לביקורת ותקיפה שיפוטית.

במאמר זה אסקור מה הם הסמכויות העיקריות של מבקר-חוקר המע”מ וסמכויות מנהל מע”מ בנושאים שונים, החל מעניינים פרוצדורליים וכלה בסמכויות לחקור עבירות.

סמכויות המנהל שלא לרשום אדם המבקש להירשם כעוסק מורשה או לשנות את רישומו.

סעיפים 52 ועד 61 לחוק מקנים סמכות למנהל לקבוע האם לרשום עוסק אם לאו, לשנות את סיווגו על פי בקשת העוסק או להורות על רישומו כאשר על פי דעתו חייב אותו אדם ברישום.

מדובר בסמכויות רחבות שיש בהם כדי לפגוע לעתים בזכויות יסוד כגון כבוד האדם, זכות לקניין וחופש העיסוק ועל כן החוק מאפשר לנפגע מהם לערער עליהן בפני בית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום המצאת ההודעה על ידי המנהל.

הסמכות לדרוש פרטים נוספים, דוחות נוספות ואישור רו”ח

סעיף 72 לחוק מאפשר למנהל לדרוש את הגשתם של דוחות נוספים, דו”ח שנתי הנוגע למלאי, הזכות לדרוש מאזנים וחשבונות התאמה למס וכן ידיעות מרו”ח לגבי היקף הביקורת שנערכה בעוסק שהוא חבר אדם.

סירוב מנהל מע”מ לקבל דו”ח.

סעיף 74 לחוק מאפשר למנהל מע”מ כאשר מדובר בעוסק שלא ניהל ספרים או ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהוראות או שלא שמר מסמכים שלא לקבל את הדו”ח שהוגש על ידי העוסק.

על סירוב לקבל דו”ח ישנה חובת הנמקה בכתב כאשר לעוסק במקרה שכזה הזכות לערער לבית המשפט המחוזי או לוועדה לקבילות פנקסים, תוך 15 ימים, במידה והעוסק לא הגיש את הערעור רשאי לערער על הסירוב יחד עם הערעור לפי סעיף 83 עניין הנוגע להליכי השגה וערעור במיסים.

הסמכות המנהל לדרוש מסמכים מכל אדם

סעיף 108 לחוק מע”מ מקנה למנהל את האפשרות והסמכות לדרוש מכל אדם ידיעות הנוגעות לביצוע חוק מע”מ או התקנות, לעיין במסמכים ודוגמאות הנוגעים לעניין ולצלמם, לדרוש  מחייב מס למסור פנקסים, מסמכים, דוגמאות וידיעות הנועדים לעניין ובלבד שאלה יוחזרו לו תוך 3 חודשים, אם לא הוגשה לפני קובלנה על עבירה על חוק מע”מ.

סמכויות חיפוש ותפיסה

סעיף 109 לחוק מסמיך את מי מהמנהל הסמיכו לכך, להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד (למעט בעסקת מקרקעין שבית המגורים הוא מושא העסקה) כשהוא פנוי מאדם ואם לא יש לתת הודעה של 24 שעות קודם לכן.

סעיף זה מסמיך לתפוס מידי עוסק טובין אם ישנו חשד שנעברה לגביהן עבירה או משמשים לביצוע העבירה למעט כלי הובלה שמשמש להובלת הטובין אלא אם בעליו חשוד בעבירה או שבכלי משמש את החשוד בביצוע עבירה.

סמכויותיו של מי שהמנהל הסמיכו לביצוע פועלות אלו, הן סמכויות של שוטר למניעת עבירות וגיליון וסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי ס’ 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה זו יחול על הודעה שרשם.

סייג לחקור בני משפחה

סעיף 110 אוסר על חקירת יזומה על ידי המנהל של בן הזוג של חייב במס או ילדיו או הוריו, סעיף זה הוא מאוד חשוב ואינו ידוע לרוב העוסקים על מגבלה זו, ולכן יש לשים לב ללשון החוק הנוגעת לאיסור של חקירה יזומה.

סמכות לעכב החזרי מס

סעיף 39 לחוק מע”מ מענק את הסמכות למנהל להורות על בדיקת פנקסיו של עוסק כדי לקבוע אם זכאי הוא להחזר מס התשומות אותו דרש עוסק.

החוק קובע, כי על מנהל מע”מ להחזיר לעוסק אשר בדו”ח התקופתי אותו הגיש למשרדי מע”מ נוצר עודף מע”מ תשומות על עסקאות, המועד הקבוע בחוק שבו יוחזר העודף הוא עד 30 יום מקבלת הדו”ח.

למנהל מע”מ הזכות בחוק לעכב את החזר העודף במספר מקרים:

א. הוא כאשר המנהל הורה לבדוק את פנקסיו של העוסק, אזי מרגע זה ישנו עיכוב של עד 90 יום, על מנת לאפשר למנהל או מי מטעמו, במקרה זה מבקר המע”מ לערוך את הבדיקות אותם הוא מבקש לערוך, מדובר בעיכוב במישור המנהלי-אזרחי.

ב. במקרה בו עולה חשד לפלילים והחלה חקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על פי חוק מע”מ במקרה הזכות של מנהל מע”מ לעכב את עודף התשומות למשך 180 יום מיום קבלת הדו”ח.

אם בתוך תקופה זו הוגש כתב אישום או הומר לכופר כסף רשאי המנהל להפחית מההחזר המגיע לעוסק את הסכום שהעוסק חייב בו, כאשר אם לאחר שנערך הקיזוז נותרה יתרה לטובת העוסק הרי שזאת תוחזר רק לאחר 30 יום בו פסק הדין בעניינו הפך סופי או לאחר ששולם/קוזז כופר המס שנקבע לגבי העבירה.

ג. במקרה בו נקבע על ידי המנהל כי ספריו של העוסק לא נוהלו או שנוהלו תוך סטייה מהותית מהוראת החוק או התקנות אזי רשאי מנהל לעכב ושלא להחזירו, על החלטה זו יש זכות להגיש ערר לבית המשפט.

הפעלת סעיף 112א

מדובר בסנקציה חמורה שמאפשרת למנהל מע”מ לפעול כנגד עוסק כבר בשלבים הראשונים של חקירה, בהליך גביה דרסטי וקיצוני כאשר הזכויות של העוסק נפגעות באופן משמעותי.

הסעיף קובע כי אם סבור מנהל מע”מ כי ישנו חשש לגביית מס בגין שומת עסקאות או תשומות בשל החשש כי העוסק עשוי לצאת מהארץ או מסיבה אחרת אזי, מנהל מע”מ במקרים שכאלה, יכול להשתמש בסמכותו ולהוציא או שומה זמנית ולדרוש את תשלומה באופן מיידי, וזאת מבלי שתהיה לעוסק אפשרות לעוסק להשיג על השומה היות שהסעיף מתנה את הזכות להגיש השגה רק לאחר תשלום המס שנקבע בשומה.

לא רק זאת, רשאי המנהל לפנות לבית משפט השלום ולבקש מיד את עיכובו של העוסק מן הארץ והטלת עיקולים.

מדובר בצעד דרסטי וקיצוני שחותר תחת עקרונות וזכויות יסוד ועל כן השימוש בו מקבל ביקורת בבתי משפט על הפעלת הסמכות באמצעות סעיף, למרות ביקורת זה לצערנו אנו נתקלים במקרים בהן נעשה שימוש לא מובטל בסעיף על ידי מנהל מע”מ.

לסיכום

במאמר זה סקרתי בקצרה חלק כאמור של הסמכויות מחד של מנהל מע”מ או מי שהוא הסמיך אותו לבצע פעולות לצורך קיום החוק והתקנות והדרישות מאידך של בעל העסק והאזרח לציית לאותם דרישות, תוך שהוא מקפיד על השמירה על הזכויות העומדות לו לצד אותן חובות לרבות הזכות לערער על החלטות המנהל.

המלצותינו כי בכל מקרה בו האזרח/העוסק נתקל מול רשות מנהלית לבדוק את החובות והזכויות המוקנות על פי חוק ועל עמידה קפדנית על זכויותיו, למשרדנו ניסיון רב בייצוג לקוחות בתחום זה תוך שמירה ועמידה על ביצוע ההוראות ועמדה וגישה זו היא הסיבה לכך שלקוחות רבים של משרדנו הצליחו במאבקם למול הרשות המנהלית.

שתף

כתיבת תגובה