פסילת ספרים משמעותה!

פסילת ספרים משמעותה!

על פסילת ספרים ומשמעותה.

פסילת ספרים, משמעותה היא למעשה כי, הדוחות אותם הגיש הנישום לאותה שנה בה נקבעה הפסילה אינם מקובלים (קבילים)על רשות המיסים, ובהחלטה זו יש בידו של פקיד השומה האפשרות לקבוע את סכום ההכנסה החייבת על פי מיטב שפיטתו.

מעבר לקביעת ההכנסה על פי מיטב השפיטה, ישנם גם צעדים עונשיים נוספים שקבועים בפקודת מס הכנסה לגבי מי שספריו נפסלו, כפי שאלה כתובים בפקודת מס הכנסה סעיף 33 לאותה פקודה :  

“33.  (א) פקיד השומה רשאי לסרב להתיר ניכוי הוצאות על פי חשבונות שהגיש נישום שלא ניהל פנקסים קבילים, ולשום את ההוצאות לפי מיטב שפיטתו.

(ב)  נישום שבשנת מס פלונית לא ניהל פנקסים קבילים לא יותר לו קיזוז הפסדים משנים קודמות כנגד הכנסתו באותה שנת מס, ואם הוא חייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ופנקסיו נמצאו בלתי קבילים בנסיבות מחמירות, לא יותרו לו באותה שנה ניכויים וקיזוזים בשל חובות אבודים והפסדים ולא יוכר לו הפסד לאותה שנה.

(ג)      נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהלם או שניהלם אך לא ביסס את הדו”ח שלו עליהם, לא יותרו לו באותה שנה ניכויים וקיזוזים של פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים, ולא יוכר לו הפסד לאותה שנה.

(ד)      נישום החייב בניהול פנקסי חשבונות בשנת מס פלונית ולא ניהל פנקסים קבילים, לא יותר לו באותה שנת מס זיכוי ממס לפי סעיף 121א.”

בין פסילת ספרים לשומה על פי מיטב שפיטה?

על פי הפסיקה נקבע, כי נטל ההוכחה על המבקש לערער על שומת מס, חלה במקרה של פסילת ספריו  על הנישום עצמו, בהעדר הוכחות לכך שסבירות ההכנסה כפי שקבע פקיד השומה אינה נסתרת על ידי הנישום, הרי זאת שהשומה אותה קבעה רשות המיסים תתקבל על ידי בית המשפט.

שומה על פי מיטב שפיטה, כשמה כן היא, שומה הנקבעת על פי מיטב שפיטתו של פקיד השומה  והמנותקת כמעט כליל מהדוחות שהגיש הנישום על הכנסותיו ועל רווחיו מהעסק אותו הוא מנהל.

בפסיקה נקבע אומנם כי שומה על פי מיטב שפיטה חייבת להיות, במתחם סבירות ההכנסה של העסק והענף בו הוא נמצא העסק, אך גם בענין זה”אליה וקוץ בה”, היות שמתחם הסבירות והנתונים עליהם מסתמכת הרשות בקובעה את השומה לנישום, הם רחבים וכוללנים וברובם מסתמכים על קווי הנחיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבמקרים רבים יש בהם קביעות מיושנות, שאינם תואמות את המציאות העסקית הנוכחית והמתעלמות מנתונים יחודיים לעסק ספציפי.

מצבו אם כן של מי שנפסלו ספריו בכי רע, היות שנטל ההוכחה כאמור, כי ספריו משקפים נכונה את הרווח עליו הוא מצהיר כדיווח אמת, הוא נטל הוכחה קשה ולעיתים בלתי אפשרי, ולכן ישנה חשיבות לכך שהנישום יקבל ייצוג מתאים בבואו לטעון טענותיו בפני פקיד השומה והמקרים בהם אלה לא מתקבלות בפני הערכאות השיפוטיות.

מתי ובאיזה מקרים נפסלים ספרים? 

פסילת ספרים מגיעה בדרך כלל בעקבות ביקורת יזומה, גלויה או נסתרת. ביקורת המתבצעת בעסק במסגרתה נבדקת איכות ניהול הספרים של הנישום. ביקורת ניהול ספרים יכולה אף לעשות גם מחוץ לעסק כאשר בעל העסק מתבקש להמציא את  ספרי החשבונות של העסק אל פקיד השומה.

בביקורת בודק פקיד השומה כיצד מנהל בעל העסק את ספריו והאם  הוא עומד בהוראות ניהול הספרים הספיציפיים שנקבעו לעסקו. (על פי הענף אליו הוא משתייך ובהתאם לפרמטרים אחרים שקבועים בהוראה הספציפית לאותו ענף,מחזור הכנסות, מספר עובדים, ספרים מיוחדים וכיוצ’).

לממצאים של ביקורת ספרים ישנה חשיבות בהחלטה האם לפסול את ספריו של בעל העסק או לחילופין להסתפק במתן הוראות לתיקון, או במתן אזהרה. הממצאים על פי הם, נקבע הטיפול בהמשך הוא במהותם של הממצאים המתגלים האם מדובר בממצאים טכניים או בממצאים מהותיים?.

לדוגמא: כאשר מתגלה במהלך הביקורת עדות לכך שישנו ממצא של אי רישום תקבול, הרי שיהיה מדובר בממצא מהותי העשוי לבדו להוביל לפסילת ספריו של הנישום בעל העסק, אי רישום של יותר מתקבול אחד במהלך ביקורת אחת הוא ממצא משמעותי, אי רישום תקבול בשתי ביקורות שונות, הוא ממצא חמור שעלול להביא לפסילת ספריו של הנישום בעל עסק מעבר לאותה שנה בה בוצעה הביקורת.

נמצא בביקורת אי רישום תקבול, פקיד השומה הודיע על כוונתו לפסול את ספריכם, כיצד נוהגים? 

כפי שתואר אי רישום תקבול הוא ממצא חמור שמוביל בדרך כלל בהעדר הצדק סביר לפסילת ספרים.  במקרה בו הודיע פקיד השומה על כוונתו לפסול את ספריו של נישום עומדת לו לנישום הזכות להשמיע את טענותיו ראשית בכתב, ולאחר מכן בעל פה בפני פקיד השומה וזאת, על מנת שלשכנעו כי אין לפסול את הספרים, בענין זה המלצתנו הגורפת כי בכל מקרה בה ישנו חשש לפסילת ספרים לעמוד על זכות הטיעון והשימוע.

טעות רווחת שאנו נתקלים בה אצל בעלי העסקים וגם אנשי המקצוע העוסקים בדבר, לזלזל או לא לתת משמעות יתרה לאופן כתיבת כתבי הטענות טרם השימוע, והם מסתפקים בדרך כלל במכתב שאינו מנומק דיו או שאינו מנומק כלל כאשר הם סומכים על הליך השימוע בעל פה המתקיים בפני פקיד השומה.

מדובר  בטעות חמורה שהמשמעות שלה והתוצאה שלה בדרך כלל, העדר קבלת טענות הנישום או מייצגו וחמור מכך בשלב מאוחר יותר, בחסימת טענותיו גם אם יבחר לערער על ההחלטה בבית המשפט מאוחר יותר, היות שכל טענה משפטית בשלב זה תתקל בהתנגדות של ב”כ פקיד השומה בטענה כי מדובר בהרחבה חזית אסורה מבלי להצטרך לדון בגופה של טענה גם כאשר מדובר בטענה צודקת.

ועל כן המלצתנו כי במקרה בן נפסלו ספריו של נישום, שכאמור אירוע העשוי להשפיע על עתידו של העסק בכללותו ועל קיומו, להתייעץ כבר בשלב העלאת כתבי הטענות עם עו”ד מיסים העוסק בתחום אשר יוכל להכווין את המייצג ואת הנישום בטענות המשפטיות שעשויות להועיל בשימוע ולסיכויי הצלחתו, ולהצלחת ההליך בבית המשפט במידה וטענות הנישום בהליך השימוע נדחות על ידי פקיד השומה.

כיצד מערערים על פסילת ספרים?

פסילת ספרים הוא הליך יחודי ומשמעותי אשר נקבעו לו מספר מסלולים בהם ניתן לערער על קביעת פקיד השומה, על פי מקרה הפסילה.

” נישום הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות המנהל מכח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום; אדם החולק על החלטה שניתנה לפי פסקה זו רשאי לבקש מפקיד השומה כהגדרתו בסעיף 130(יא)(2), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, לחזור ולעיין בה ולשנותה; דחה פקיד השומה את הבקשה לשנות את ההחלטה, כולה או חלקה, ניתן לערער על החלטתו כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב), ובלבד שהמועד להגשת הערעור יהיה 60 ימים מיום מתן החלטתו.

(א)     נישום שפעמיים או יותר בשנת מס אחת, או בשנים-עשר חדשים רצופים בשתי שנות מס, לא רשם תקבול שהוא חייב לרשמו כאמור בפסקה (1), מהן פעם אחת לפחות לאחר שהזהירו פקיד השומה בכתב, חזקה שפנקסיו אינם קבילים גם בשתי שנות המס שקדמו לשנה שבה לא רשם פעמיים תקבול כאמור, או גם בשנת המס שקדמה לשנה הראשונה שבתוך שנים עשר החדשים שבהם לא רשם פעמיים תקבול כאמור, אף אם דו”חותיו נתקבלו והשומות נערכו לפיהם, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי רישום; שומה מתוקנת לשנות המס כאמור בעקבות אי רישום התקבולים יכול שתיעשה בידי פקיד השומה ויראו אותה כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב);

(ב)     על החלטת פקיד השומה שלא לקבל את הסיבה לאי רישום כמספקת, ניתן לערער כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב) ובלבד שהמועד להגשת הערעור יהיה 60 ימים מיום מתן ההחלטה או יחד עם הערעור על השומות שנערכו בעקבות אי רישום התקבולים; לא קיבל בית המשפט את הערעור לענין ההחלטה האמורה אך קיבל את הערעור על השומות, במלואו, לגבי קביעת פקיד השומה בשל אי רישום התקבולים, לא תחול חזקת אי הקבילות האמורה לגבי השנים שקדמו לשנה שבה נתגלה אי רישום התקבול.

לסיכום: 

  • פסילת ספרים הוא הליך משמעותי בחיי עסק העשוי להוביל לתוצאות מס הרות אסון לעסק כאשר הוא מונהל בצורה לא נכונה .
  • המלצתנו היא, כי יש להתייעץ כבר בשלב המקדמי ולשכור את שירותיו של עורך דין מיסים, מומחה מס הבקיא בתחום, על מנת שיוכל לייעץ בטענות המשפטיות ורצוי אף לייצג את הנישום כבר בשלב זה על מנת שלא לחסום את דרכו של הנישום בבית המשפט ובאם חלילה לא יתקבלו טענותיו.
  • יש להקפיד על המועדים להגשת בקשת שימוע ולאחר מכן ערעור על פסילת הספרים על פי המקרה.

אין במאמר זה או בנעדר הימנו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני, במקרה הצורך אנו ממליצים לפנות למשרדנו לקביעת פגישת ייעוץ פרטנית.

שתף

כתיבת תגובה